Sipur Ḥirbet Ḥizʻah

חרבת חזעה, הנובלה שהפכה לקלאסיקה מיד עם פרסומה (1949), מגוללת את סיפורו של הכפר הערבי הדמיוני חרבת חזעה, ואת סיפורם של תושביו שגורשו מביתם במהלך מלחמת העצמאות. הסיפור נכתב עוד לפני סיומה הרשמי של המלחמה, ולמעשה היה יצירת הספרות הראשונה שהתמודדה עם אירועי 1948 ועם השאלות הקשות הנגזרות מהם - שאלות של מוסר, אחריות, גלות ופליטות. הסיפור אתגר את הציבור בישראל ועורר ויכוחים ותגובות מעורבות, ועם זאת רבים ראו בו הישג ספרותי רב-ערך. בכרך כלולות שלוש נובלות נוספות המעזות, דווקא בעת מלחמה, להטיל ספק בקיומו של אידיאל טוהר הנשק.